מייסדת המרכז – דקל בן יוסף
פסיכולוגית מומחית בקוגניציה רגש ומח. המפגש הראשון שלי עם התחום היה בשנת 2001.
מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לתחום הפסיכולוגיה ועבודה עם אנשים.
כילדה וכבוגרת ההימצאות במסגרות (בית ספר, צבא ועוד) תמיד אתגרה אותי, הרגשתי שונה ולא מובנת על ידי הסביבה.
הסתובבתי עם התחושה שעלינו כחברה לטפח את המגוון האנושי שקיים בנו, כשבפועל אנו מתאמצים מאוד לצמצם ולקבע אותו למספר קטן של אפשרויות.
שחזרתי מהטיול הגדול שלי לאחר הצבא, היה לי ברור שאלך ללמוד פסיכולוגיה על מנת להבין יותר את ההתנהגות שלנו כפרטים בודדים וכחברה. התחלתי לימודים באוניברסיטת בן גוריון לתואר ראשון במדעי ההתנהגות (פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה). לאחר כשנה הבנתי שהמסלול הקונבנציונאלי לא מתאים לי, במקום ליהנות מהרחבת אופקים ורכישת ידע חדש, המשימה הפכה בשבילי לסבל ומרדף אחרי משהו שהוא לא אני. בלבטים גדולים החלטתי לפרוש מהלימודים ולחפש את הדרך שתהיה ייחודית ומתאימה לי.
לאחר כמה חודשים של חקירה וחיפוש, החלטתי לחדש את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה בתואר משולב של פסיכולוגיה וניהול. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי נינוחה ובבית. יכולתי להתאים את צורת הלמידה למי שאני וזה היה בסדר. פעם ראשונה שלא הייתי צריכה להילחם כדי לעשות דברים בדרך שמתאימה לי ושאינה הדרך הנורמטיבית.
הלימודים במתכונת זו אפשרו לי להתפתח מבחינה מקצועית. חיפשתי עבודה בתחום הטיפולי כשבוער בי הרצון לעבוד עם ילדים. באותה תקופה ההסתכלות שלי על גיל הילדות הייתה כאל תקופה שבה הדברים גמישים וניתנים לשינוי מבחינת הילד והסביבה בה הוא חי.
מצאתי עבודה עם ילדה עם אוטיזם בת שלוש. בשנייה שפגשתי אותה… התאהבתי!!! חווינו כמה שנים של למידה והתפתחות ביחד, כשאני משלבת אותה בגן בחינוך הרגיל ועובדת איתה בתוכנית ביתית אחר הצהריים. הבנתי את הרצון שלה לעשות דברים בדרך שלה, יכולתי גם להבין את רצון הסביבה שתעשה דברים בדרך המקובלת. בזכותה למדתי שעלינו כמטפלים למצוא את האיזון העדין בין שמירה על הייחודיות של כל אדם, לבין העובדה שאנו מתנהלים בחברה עם מוסכמות ונורמות המאפיינות אותה.
בשנים הבאות המשכתי לקדם אנשים עם אוטיזם ולהתפתח במקביל אליהם. נחשפתי להטרוגניות של המוגבלות ועבדתי עם אנשים בתפקודים נמוכים ועד תפקודים גבוהים. בנוסף, נחשפתי לעבודה עם בוגרים במקביל לעבודתי עם ילדים. התחלתי את לימודיי לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן במגמת קוגניציה, רגש ומוח. ידעתי שעל מנת לקדם בצורה יעילה יותר אנשים עם מוגבלות, עליי להרחיב את הבנתי על פעילות המוח והמערכת הקוגניטיבית שלנו.
עם ההתפתחות שלי בתחום, הבנתי שלושה דברים מהותיים שעלינו לשים עליהם את הדעת: גמישות, שילוב ועצמאות. גמישות- המוח והמערכת הקוגניטיבית שלנו ניתנים לשינוי בכל גיל ובכל רמת תפקוד. שילוב- קידום אמיתי של אנשים עם מוגבלות (וגם בלי…) יתאפשר אך ורק בחברה שרואה בשילוב ערך עליון, תוך שמירה על איזון בין המגוון האנושי שקיים בנו ונורמות החברה. עצמאות- על מנת לאפשר חיים איכותיים לאנשים עם מוגבלות, עלינו כאנשים עם מוגבלות, אנשי טיפול, הורים וחברה לפתח ידע וכלים על שיטות קידום ולמידה לעבר עצמאות. העבודה על יעד זה צריכה להיות בראש מעיינו כבר בגיל הצעיר, שהיא כוללת בתוכה התייחסות לכל התחומים האחרים כמו רגש, שפה, כישורי חיים ועוד.
עם השנים, כששלושת העקרונות הללו מובילים את העשייה שלי, הקמתי את "מרכז דקל". המרכז מספק אפשרויות לאנשים עם מוגבלות בתחום הפנאי, תעסוקה, חינוך ועוד, תוך אמונה בקידום ובהתפתחות של כל אדם באשר הוא.